"התחברתי מאוד לישראל, יש פה הכל מהכל"

"התחברתי מאוד לישראל, יש פה הכל מהכל"

נובמבר 27, 2014

"התחברתי מאוד לישראל, יש פה הכל מהכל"
"לא ידעתי אם כל חיי אני רוצה להיות מורה בניו יורק, והרגשתי שאני חייב לנסות לגור בישראל לפחות שנה כדי שלא ארגיש פספוס. בנוסף, תמיד רציתי להקדיש חלק מזמני לעשיית חברתית ולא היה לי זמן, גדלתי על ערכים של נתינה ועזרה לחברה והחלטתי שזה הזמן לקחת הפסקה ולנסות משהו אחר". משתתף בפרויקט "מסע בישראל" מספר על חוויתיו בארץ

כשהייתי קטן למדתי בבית ספר יהודי קונסרבטיבי ובמקביל בבית ספר לעברית של ישראלים, כי להורים היה חשוב שנדע עברית טוב. האווירה בבית הייתה מאוד ציונית אבל לישראל הגענו רק בבר מצווה של האחי הגדול ב-1994. כולנו התאהבנו בישראל וקיץ לאחר מכן הגענו שוב. מאז זה נהפך למסורת, כל שנה נסענו לישראל לבקר את המשפחה ולכיר את הארץ. ישראל הפכה לבית שני עבורנו.

 

 

בילדותי, חלמתי לעלות ארצה ולהתגייס לצבא, אך ככל שגדלתי נחשפתי יותר ויותר לסכסוך הפלסטיני והיה לי קשה להכיל את זה, הבנתי שישראל זה לא מקום מושלם, אבל האהבה לארץ אף פעם לא דעכה. בגיל מאוחר יותר הבנתי שדווקא בגלל שאני אוהב את ישראל, אני צריך לבוא ולהפוך את המקום לשוויוני וטוב יותר.

 

 

עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי המדינה, עם התמחות בלימודי יהדות באוניברסיטת מקגל במונטריאול. ולאחר מכן עברתי לניו יורק, שם סיימתי תואר שני בחינוך יהודי ב- JTS (אחד המרכזים ליהדות

קונסרבטיביים). בחרתי בתואר הזה כי הוא משלב חינוך ויהדות, שני תחומים שאני מאוד אוהב. במקביל, עשיתי עוד תואר שני בספרות יהודית.

 

 

לאחר שסיימתי את לימודיי האקדמיים, התחלתי לעבוד כמורה לעברית בבית הספר סלומון שכטר בניו יורק. לאחר 4 שנים, חוויתי משבר. לא ידעתי אם כל חיי אני רוצה להיות מורה בניו יורק, והרגשתי שאני חייב לנסות לגור בישראל לפחות שנה כדי שלא ארגיש פספוס. בנוסף, תמיד רציתי להקדיש חלק מזמני לעשיית חברתית ולא היה לי זמן, גדלתי על ערכים של נתינה ועזרה לחברה והחלטתי שזה הזמן לקחת הפסקה ולנסות משהו אחר.

 

 

מאחר והייתי מעורב בכל העולם של חינוך יהודי, שמעתי על תוכנית "מסע" וחשבתי שיש לי הזדמנות וזו יכולה להיות חוויה מעולה עבורי. חיפשתי תוכנית שבה אני יכול גם ללמוד על הארץ וגם לתת מעצמי למען החברה. בנוסף, היה לי חשוב שהיא תהיה בתל אביב, ולכן הצטרפתי לתוכנית "תיקון עולם". זה היה חיבור טבעי, מאחר והיא משלבת למידת יהדות והתנדבות. בגיל 27 הודעתי למשפחה ולחברים שאני עובר לישראל.

 

קודם כל ערכים, אחר כך דת

במהלך התוכנית גרתי ביפו, והתנדבתי 3 פעמים בשבוע ב-5 מקומות שונים, ביניהם בתי ספר שונים של יהודים וערבים וגם במרכז חינוך של המרכז הגאה. פעמיים בשבוע למדתי בישיבה חילונית. למדנו תורה, תלמוד וקבלה אבל גם ספרות, פילוסופיה ואקטואליה. בזמן הפנוי ניסיתי כמה שיותר להכיר את הארץ, הייתי מעורב בקהילה המסורתית של נווה צדק, בקהילה הגאה וגם התעניינתי בתרבות המקומית והפוליטיקה.


 

 

"התנדבתי 3 פעמים בשבוע ב-5 מקומות שונים". עם תעודת ההצטינות

 

למרות שגדלתי בבית מסורתי, תמיד התחנכנו על פתיחות וקבלת השונה. אני מגדיר את עצמי כחילוני שומר מצוות, אני מסורתי ונותן כבוד גדול לדת, אבל גם מאמין בשוויון ובליברליזם. קודם כל ערכים, אחר כך דת. גדלנו בבית שבו היהדות היא מאוד חשובה אבל היא כתרבות ולא כדת. זאת גם אחת הסיבות שהתחברתי מאוד לישראל, יש פה הכל מהכל. אני שייך לקהילה גאה, אבל גם שומר שבת ומתנדב עם ילדים ערבים.

 

 

לאחר סיום התוכנית קיבלתי הצעת עבודה מ"בינה", ארגון הישיבה החילונית, שבה לקחתי חלק במסגרת השתתפותי במסע, ונשארתי לעבוד בישיבה החילונית כרכז סמינרים ותקשורת בינ"ל. במסגרת תפקידי, אני מרכז סמינרים לקבוצות מחו"ל, מנחה סמינרים על זהות יהודית ויהדות חברתית בתי ספר ממלכתיים כאן בישראל,

מגייס משאבים, ומרכז תקשורת וטכנולוגיה. אני גם מלמד עברית (מצחיק, לא?) באולפן לחניכי מסע של בינה של תוכנית "תיקון עולם" ותוכנית "שנת גאפ".

 

דרך בינה אני גם מעורב במאבק על חופש הדת בישראל. אני יודע שבישראל כיום קיים מגוון רחב של ביטויים שונים של זהות יהודית (ואני משתדל לנסות את כולם!) אבל יש צורך ופוטנציאל להרבה יותר, וזה רק יקרה כשיהיה חופש דת אמיתי בישראל ושנחזיר את הדת שלנו ואת התרבות שלנו לעם.

 

בנוסף, אני עדיין מתנדב בחו"שן (חינוך ושינוי) ומעורב בקהילה המסורתית נווה צדק ובקהילת הלב. השנה גם התחלתי להתנדב בתור מורה לאנגלית לפליטים ומבקשי מקלט יוצאי אפריקה ב-ARDC (המרכז לקידום פליטים אפריקאים) בתחנה המרכזית. חשוב לי מאוד לתרום לחברה, ויותר מזה, כששמעתי שיוצאים לבחירות לראשות הממשלה, היה לי חשוב להיות אזרח, כדי שאני אוכל להצביע ולהשפיע, ולפני כחודש עשיתי עלייה רשמית.

 

 

הכי אני אוהב בישראל את האוכל. אבל בעיקר את התחושה של להיות מחובר לתרבות היהודית ולהרגיש חלק ממשהו יותר גדול, חלק מהתחדשות יהודית ומאבק לשלום ולצדק חברתי.

 

לפני שהגעתי היו לי חששות שאני ארגיש אחר, אבל היום אני כבר מרגיש מקומי. בגלל שאני דובר עברית מהבית הרגשתי שיותר קל לי להשתלב וגם לאנשים יותר קל לקבל אותי. ומצד שני, אני מביא פרספקטיבה שונה בגלל שהגעתי ממקום אחר. אני גם מקומי וגם לא.

 

תוכנית "מסע בישראל" עזרה לי למצוא את המקום שלי פה בישראל. התוכנית חשפה אותי


לאנשים, לתרבות, למקומות, וזה עזר לי לפתח קשרים אישיים, חברתיים ואידיאולוגיים שגרמו לי להבין שפה זה המקום שלי, לפחות לזמן הקרוב.

אליוט, בן 29,  עדיין מתנדב בחו"שן (חינוך ושינוי) ומעורב בקהילה המסורתית נווה צדק, ובקהילת הלב. בנוסף הוא מתנדב כמורה לאנגלית לפליטים ומבקשי מקלט יוצאי אפריקה ב-ARDC (המרכז לקידום פליטים אפריקאים) בתחנה המרכזית.

 

 

עד היום הגיעו לישראל במסגרת פרויקט מסע כ-70,000 צעירים יהודים מ-60 מדינות. בתום התכנית, חלק מבוגרי מסע מחליטים לעלות לישראל. אלה ששבים לארצותיהם, הופכים לשגרירים נאמנים של ישראל בחו"ל ולפעילים בקהילות היהודיות.